המלחמה המתמשכת בעזה מעמיקה את הפערים החברתיים-כלכליים בישראל, כאשר השפעתה ניכרת במיוחד במערכת ההשכלה הגבוהה. סטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות, שגם בימי שגרה מתמודדים עם אתגרים כלכליים ונפשיים משמעותיים, מוצאים את עצמם בתקופה זו בפני משוכות גבוהות אף יותר. המצב הביטחוני המתוח והמשבר הכלכלי שנלווה אליו מקשים על יכולתם להתמקד בלימודים, לעמוד בתשלומי שכר הלימוד ולהתפרנס במקביל […]

דן תיכון ז"ל היה הרבה יותר מאשר דמות ציבורית מכובדת – הוא היה לטעמי מקור להשראה, אדם שתמיד ידע לזכור את הציבור, איש שיחה מהסוג הנדיר שמעניק תחושה שכל מפגש איתו הוא רגע מיוחד. מלמידה של סיפור חייו עולה בי הרושם כי הוא תמיד מצא זמן לעזור, לתת עצה חכמה, ולשתף בסיפורים מרתקים מהקריירה המפוארת

הכותרות הללו אינן נכונות. אומר זאת באחריות הנדרשת – מתוך 12% חרדים בישראל כ-6%, הינן נשים, שהן לומדות ליב"ה וכן משולבות ומשתלבות בשוק העבודה. מתוך אותם 6% נותרים כמחצית, 3% לערך לומדים בגדר 'תורתם אומנותם'. הבהלה הזו של כותרות שכלל תכליתן לשסות עוד ועוד באחינו החרדים היא מיותרת ואף מקוממת בשעה זו. עלינו רק דרך

המלחמה תפסה את ישראל כמו את העולם כולו בתקופה פוסט-קורונה ובפיצוץ של בועת ההייטק בפעם המי יודע כמה. מלחמה במזרח אירופה, מיתון עולמי ועוד. הנתונים המוצגים כאן ע"י חברת אליביישיון אכן מעודדים! באורח כללי יש לפעול לריבוי התעסוקה בנגב, בגליל ובפריפרייה בכלל ובפרט בתק' כזו של מלחמה ושל אוכ' שחוזרת למקומות עבודות שלעיתים אפילו צמצמו את

אכן היתה שנה ותהיה שנה קשה. המשבר בהייטק והמשבר שפקד את החברה לפני המלחמה, האקלים העולמי, המלחמה באירופה ועוד משפיעים. אבל חשוב תמיד לזכור! כלכלה היא בראש ובראשונה מדע שנסמכת על פסיכולוגיה, על אקלים ציבורי משתנה, על אמון משקיעים, על קשרי שלטון/אזרחים, על היכולת והאייתנות ואפילו הסבלנות והסובלנות של ארגונים ואנשים. ולכן – אל מול

ישנו מהלך מבורך והוא לא חדש והתחיל עוד אי שם בראשית המילניום: תעשיות עתירות טכנולוגיה הינן תעשיות שרבים מן האוכלוסייה באופן אינהרנטי לא מסוגלים להכנס אליהן. בין אם החסם הינו ידיעת השפה האנגלית, בין אם החסמים הינם חסמים פיזיים ותרבותיים שיש למכביר. כל יוזמה שכזו הינה חשובה. מחקרים מכל העולם מראים לנו שמקומות עבודה מגוונים

יובל סיון סבור כי למרות יוזמות ההייטקסיטים שהתנגדו בקול רם להתגייסות ביום פקודה אנו רואים התגייסות המונית גם בקרב קבוצות שהתנגדו נחרצות וקראו אף לסיום השירות וההתנדבות במילואים. גם התקופה הזו תעבור והמשק ישוב לסורו ובגדול. עלינו לזכור שכלכלה היא בראש ובראשונה עניין פסיכולוגי. עניין של טרנדים, של ציפיות ושל מחשבות שונות ולכן כדאי שכולנו,

המחסור בעובדות ובעובדי חינוך הינו מחסור של עשרות רבות של שנים! ולא רק לאחרונה. כל עוד לא תהייה התייחסות אסטרטגית, תוכנית חוצת משרדי ממשלה ואל פוליטית לטפל במחסור החמור בכוח האדם ולא עוד הסכמי שכר עם ארגוני עובדים שאבד עליהם הקלח הבעייה לא תטופל. נקודה. לא מדובר באינטרס אלא ממש צורך קיומי של החברה והמדינה

הרצון להיות חלק מעולם ההייטק הוא דבר שלא רק מפעפע בקרב אנשי חינוך ובכלל. מדובר על בועה שהתקשורת, החברה ואפילו הפוליטיקאים לאורך שנים מיתגו כ'נבחרת הזהב' של עובדי ישראל. מי שעובד הייטק הוא ב'קטר של המשק' הוא אדם בעל כישורים, בעל משכורות דמיוניות ובוודאי שאיכות חייו היא מעל ומעבר לממוצע. אולי כך, וגם אני לא מאמין,

אני לא נוטה להאמין לכל מספר שנזרק לכדי הקלדות במקלדת ולשם יצירת כותרות בולטות אבל אין ספק שמאז ומעולם – אולי מימי היוונים הקדמונים – אנשי החינוך לא הוערכו בחומר. לעיתים הוערכו ברוח, הוערכו חברתית, קיבלו הכרה שהם חלק משרשרת האינטלקט החברתי, חלק מאנשי המדע אפילו שמקדמים את הכשרתם של עוד מוחות סקרנים ושמאפשרים למשק להתקיים ולהתקדם