יובל סיון, שבעברו ניהל בית ספר שש שנתי במערכת החינוך, מתייחס לכתבה שפורסמה באתר 'הארץ': "אני סבור כי המחסור במורים אינו דבר חדש לאף אחד מאיתנו". דו"ח מקינזי מצביע על המגמה עוד בראשית שנות ה-90' וכך גם וועדת דוברת ועוד עשרות בדיקות ודו"חות. מדובר במקצוע שוחק, קשה, לא מתגמל, בעל תנאים שרק ניזוקים משנה לשנה. […]
לפי המתרחש בעולם ובארץ בפרט. יש ירידה בביקוש לעובדים בעקבות צימצום פעילות וריווחיות של חברות אבל כמו כל תקופה – גם זו תעבור והמשבר יוציא גם תקופות צמיחה ופריחה. האיום – אם אפשר לראות את זה כך – הוא דווקא מכיוון הבינה המלאכותית. עולם ה AI שמשתלט ממש בצורה קיצונית על תחומים שונים ומאיים על
כל מכה נוספת שחוטף שוק העבודה הישראלי מעלה את השאלה: האם הפעם הוא לא יוכל יותר. שוק העבודה הישראלי צלח היטב את המשבר של 2008 וכמו רוב המדינות המפותחות התאושש מהר מאוד ממשבר הקורונה. יובל סיון מתייחס לכתבה שפורסמה באתר 'YNET': לדעתי הקושי האמיתי הינו היעדר היכולת לחזות את היקף המשבר. לא רק ממה הוא
יובל סיון בהתייחסות לכתבה מאתר כלכליסט על תבהלת האנושות מהבינה המלאכותית והשפעותיה: כמו עם הטלוויזיה בראשית דרכה, וויקיפדיה (שאני זוכר כסטודנט כמה המרצים אסרו לקרוא ממנה ולהסתמך על חומרים ממנה) כך עכשיו עם הבינה המלאכותית. כל חידוש טכנולוגי ובוודאי כזה שמתיימר להחליף עבודות של "בני אדם רגילים" מעורר תבהלה. אבל אין מה לעשות. המפלצת בחדר
ברוב המדינות בעולם המערבי, מספר הילדים הוא קרוב לפריון תת-החלפתי, כלומר נולדים פחות ילדים מאשר מתים אנשים בחברה, ולכן האוכלוסייה קטנה. לעומת זאת, מדינת ישראל היא אחת מהמדינות הצפופות בעולם המערבי, כאשר ממוצע הילדים לאישה הוא קרוב ל-4, שהוא בערך פי 3 מהממוצע העולמי. לפי יובל סיון, מדובר בנקודה לא פשוטה: מצד אחד, קצב ילודה
טענה פסאודו מדעית שמסתובבת מדי פעם בשיחות סלון היא שאנו מנצלים רק 10% מהמוח שלנו. מקורה של הטענה הזאת אינו ברור עד הסוף, אך היא לגמרי שגויה. עם זאת, זה לא אומר שאנחנו אכן ממצים את הפוטנציאל המלא שלנו. לפי יובל סיון, בשוק העבודה המודרני והדינמי כל כך, בעצם נדמה ששום ידע מקצועי שתרכשו אינו
בציבוריות הישראלית של ימינו, העיסוק בשואה מסתכם – לרוב – בערב יום השואה. האם כחברה אנו חוטאים בזילות האירוע ההיסטורי שכונן טראומה אישית ולאומית כה מהדהדת? האם יש עיסוק מהותי בגורמים לשואה, בפוליטיקה שאפשרה אותה, או במערכת הערכים והזכויות שהעם היהודי דוגל בה? אזכור האיום האיראני ונאומים על זכותנו לחופש ועצמאות על במות העולם, אינם
יובל סיוון מתאר כי העלייה הראשונה פתחה את העליות הלאומיות לארץ ישראל שנמשכות עד ימינו. כשהעליות קודם לכן הורכבו בעיקר מבודדים ומקבוצות שהגיעו לארץ ללא ארגון מכוון. צורת ההתיישבות האופיינית לעליה זו היא המושבה (יישוב חקלאי מבוסס על בעלות פרטית על הבית, על הקרקע ועל המשק, למושבה תקנון של ניהול דמוקרטי ועזרה הדדית). הגורמים לעליה
דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל בזמן העלייה הראשונה Read More »
לפי יובל סיוון, אחד מהגורמים לעלייה היו הפוגרומים ברוסיה בהיקף ובעצמה גדולים מבעבר, קישנייב – 1903, פרעות חיילי הצבא הרוסי בעיירות יהודיות לאחר התבוסה ליפן 1905. כמו כן, גם כשלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה 1905. יובל סיוון מסביר כי יהודים השתתפו בניסיון הפיכה סוציאליסטית וקיוו שלאחריה יהיה חיי שוויון ברוסיה. כישלון ההפיכה ניפץ את החלום לחיי
דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל בזמן העלייה השנייה Read More »
יובל סיון, מנהל בית ספר לשעבר במשרד החינוך מסביר על התהליכים המאפיינים את המאבק הלאומי לקבלת עצמאות: לאחר מלחמת העולם הראשונה החל במדינות אסיה ואפריקה שלב ההתעוררות. שלב זה כולל בתוכו את התהליכים הבאים: התוודעות לסתירה שבין שלטון קולוניאלי לבין ערכי חירות ושוויון התארגנויות אתניות ודתיות המבטאות מחאה נגד השלטון הקולוניאלי כמי שפוגע במורשת המקומית.
