לפי המתרחש בעולם ובארץ בפרט. יש ירידה בביקוש לעובדים בעקבות צימצום פעילות וריווחיות של חברות אבל כמו כל תקופה – גם זו תעבור והמשבר יוציא גם תקופות צמיחה ופריחה. האיום – אם אפשר לראות את זה כך – הוא דווקא מכיוון הבינה המלאכותית. עולם ה AI שמשתלט ממש בצורה קיצונית על תחומים שונים ומאיים על […]

כל מכה נוספת שחוטף שוק העבודה הישראלי מעלה את השאלה: האם הפעם הוא לא יוכל יותר. שוק העבודה הישראלי צלח היטב את המשבר של 2008 וכמו רוב המדינות המפותחות התאושש מהר מאוד ממשבר הקורונה. יובל סיון מתייחס לכתבה שפורסמה באתר 'YNET': לדעתי הקושי האמיתי הינו היעדר היכולת לחזות את היקף המשבר. לא רק ממה הוא

יובל סיון בהתייחסות לכתבה מאתר כלכליסט על תבהלת האנושות מהבינה המלאכותית והשפעותיה: כמו עם הטלוויזיה בראשית דרכה, וויקיפדיה (שאני זוכר כסטודנט כמה המרצים אסרו לקרוא ממנה ולהסתמך על חומרים ממנה) כך עכשיו עם הבינה המלאכותית. כל חידוש טכנולוגי ובוודאי כזה שמתיימר להחליף עבודות של "בני אדם רגילים" מעורר תבהלה. אבל אין מה לעשות. המפלצת בחדר

 כלכלה, כל כלכלה, של משפחה גרעינית ו/או כלכלה של אומה עצומה ובוודאי של חברה – טכנולוגית או לא – מבוססת המון על תחושות. על חששות, על חזיונות ואפילו המון על סיכונים משוערים מראש. בוודאי שכל שיח שמשקף חרדה יעורר גם שיקוף בכלכלה שלעולם איננה מדע מדוייק ותלויית קפריזות ואופנות של בני אדם וכאמור אפילו מצבי רוח

איש החינוך והייטק יובל סיון התראיין לאחרונה באתר 'מעריב' בנושא הפיחות במעמדם של מורי ישראל, והפתיע עם דעות רדיקליות, יחסית למורה שניהל גם בתי ספר ופרץ דרך בנושא חשיבה יצירתית ותלמידאות. לדבריו הבעיה העתיקה של חוסר תקצוב משכורות למורים היא נטו תוצאה של ניהול גרוע והתנהלות בזבזנית של משרד החינוך.  שינוי של מבנה ההנהלה, לדבריו,

יובל סיוון התראיין לכתבה באתר 'רשת 13' בה תיאר את הטלטלות שחווה שוק ההייטק הישראלי בשנתיים האחרונות נוכח משבר הקורונה שפרץ לחיינו: "השוק המצליח ביותר בארץ חווה טלטלות קשות, כגובה הפסגה כגובה הנפילה". כך תיאר את תחום ההייטק שלעיתים מרגיש 'נוצץ' כלפי חוץ אך 'לא כל הנוצץ הוא זהב' לדבריו: "עובדים רבים נשלחו הביתה לחל"ת

בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר האשדודי 'מקומונט', יובל סיוון מנהל בחברת הייטק, מסביר את הבעיות שיש היום בעולם ההייטק ומדוע היא בסכנה מלחדול ממה שהייתה. אחת מהסיבות שיובל סיוון מסביר בכתבה, היא ההצלחה של חברות גדולות לגייס כסף לפני שהפכו לרווחיות, וכך המשקיעים המוקדמים הרוויחו סכומים מטורפים. "אנשים שהיו משקיעים מוקדמים בחברות מפורסמות ומצליחות, השקיעו לפני

יובל סיוון מתאר כי העלייה הראשונה פתחה את העליות הלאומיות לארץ ישראל שנמשכות עד ימינו. כשהעליות קודם לכן הורכבו בעיקר מבודדים ומקבוצות שהגיעו לארץ ללא ארגון מכוון.  צורת ההתיישבות האופיינית לעליה זו היא המושבה (יישוב חקלאי מבוסס על בעלות פרטית על הבית, על הקרקע ועל המשק, למושבה תקנון של ניהול דמוקרטי ועזרה הדדית).  הגורמים לעליה

בכתבה שפורסמה באתר 'באר שבע נט' מתאר יובל סיון את קצב העבודה הגבוה הנרשם כיום בקרב חברות הייטק ישראליות. יובל סיון הינו בוגר מערכת החינוך בישראל. בעברו שימש כמנהל בית ספר שש-שנתי, וכיום משמש סיון כמנהל בחברת הייטק מובילה בתחום ההדרכה. "כשחברה כיום מתחילה פרויקט, היא מצפה לסיים אותו במהירות, כמה חודשים, שנה גג" אומר

לפי יובל סיוון, אחד מהגורמים לעלייה היו הפוגרומים ברוסיה בהיקף ובעצמה גדולים מבעבר, קישנייב – 1903, פרעות חיילי הצבא הרוסי בעיירות יהודיות לאחר התבוסה ליפן 1905. כמו כן, גם כשלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה 1905. יובל סיוון מסביר כי יהודים השתתפו בניסיון הפיכה סוציאליסטית וקיוו שלאחריה יהיה חיי שוויון ברוסיה. כישלון ההפיכה ניפץ את החלום לחיי