המלחמה המתמשכת בעזה מעמיקה את הפערים החברתיים-כלכליים בישראל, כאשר השפעתה ניכרת במיוחד במערכת ההשכלה הגבוהה. סטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות, שגם בימי שגרה מתמודדים עם אתגרים כלכליים ונפשיים משמעותיים, מוצאים את עצמם בתקופה זו בפני משוכות גבוהות אף יותר. המצב הביטחוני המתוח והמשבר הכלכלי שנלווה אליו מקשים על יכולתם להתמקד בלימודים, לעמוד בתשלומי שכר הלימוד ולהתפרנס במקביל […]

השביתה בתיכונים מוצדקת! מורי התיכונים אשר תמיד מתקשים להשתמש בכלי השביתה ככלי עוצמתי שפוגע במשק היות והתלמידים בגיל שיכולים להשאר בגפם בביתם והוריהם יכולים לצאת לעבודה, לא השביתו שנים רבות. השביתה בבסיסה האידיאולוגי מדברת על אי הפרטה של החינוך בתיכונים. על קבלת תנאים דווקא לאלו שבחרו ורוצים להשאר במערכת וכמו כן מעגנת תנאים שכבר הובטחו

הכותרות הללו אינן נכונות. אומר זאת באחריות הנדרשת – מתוך 12% חרדים בישראל כ-6%, הינן נשים, שהן לומדות ליב"ה וכן משולבות ומשתלבות בשוק העבודה. מתוך אותם 6% נותרים כמחצית, 3% לערך לומדים בגדר 'תורתם אומנותם'. הבהלה הזו של כותרות שכלל תכליתן לשסות עוד ועוד באחינו החרדים היא מיותרת ואף מקוממת בשעה זו. עלינו רק דרך

המלחמה תפסה את ישראל כמו את העולם כולו בתקופה פוסט-קורונה ובפיצוץ של בועת ההייטק בפעם המי יודע כמה. מלחמה במזרח אירופה, מיתון עולמי ועוד. הנתונים המוצגים כאן ע"י חברת אליביישיון אכן מעודדים! באורח כללי יש לפעול לריבוי התעסוקה בנגב, בגליל ובפריפרייה בכלל ובפרט בתק' כזו של מלחמה ושל אוכ' שחוזרת למקומות עבודות שלעיתים אפילו צמצמו את

אכן היתה שנה ותהיה שנה קשה. המשבר בהייטק והמשבר שפקד את החברה לפני המלחמה, האקלים העולמי, המלחמה באירופה ועוד משפיעים. אבל חשוב תמיד לזכור! כלכלה היא בראש ובראשונה מדע שנסמכת על פסיכולוגיה, על אקלים ציבורי משתנה, על אמון משקיעים, על קשרי שלטון/אזרחים, על היכולת והאייתנות ואפילו הסבלנות והסובלנות של ארגונים ואנשים. ולכן – אל מול

יובל סיון סבור כי למרות יוזמות ההייטקסיטים שהתנגדו בקול רם להתגייסות ביום פקודה אנו רואים התגייסות המונית גם בקרב קבוצות שהתנגדו נחרצות וקראו אף לסיום השירות וההתנדבות במילואים. גם התקופה הזו תעבור והמשק ישוב לסורו ובגדול. עלינו לזכור שכלכלה היא בראש ובראשונה עניין פסיכולוגי. עניין של טרנדים, של ציפיות ושל מחשבות שונות ולכן כדאי שכולנו,

טענה פסאודו מדעית שמסתובבת מדי פעם בשיחות סלון היא שאנו מנצלים רק 10% מהמוח שלנו. מקורה של הטענה הזאת אינו ברור עד הסוף, אך היא לגמרי שגויה. עם זאת, זה לא אומר שאנחנו אכן ממצים את הפוטנציאל המלא שלנו. לפי יובל סיון, בשוק העבודה המודרני והדינמי כל כך, בעצם נדמה ששום ידע מקצועי שתרכשו אינו

יובל סיוון התראיין לכתבה באתר 'רשת 13' בה תיאר את הטלטלות שחווה שוק ההייטק הישראלי בשנתיים האחרונות נוכח משבר הקורונה שפרץ לחיינו: "השוק המצליח ביותר בארץ חווה טלטלות קשות, כגובה הפסגה כגובה הנפילה". כך תיאר את תחום ההייטק שלעיתים מרגיש 'נוצץ' כלפי חוץ אך 'לא כל הנוצץ הוא זהב' לדבריו: "עובדים רבים נשלחו הביתה לחל"ת

בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר האשדודי 'מקומונט', יובל סיוון מנהל בחברת הייטק, מסביר את הבעיות שיש היום בעולם ההייטק ומדוע היא בסכנה מלחדול ממה שהייתה. אחת מהסיבות שיובל סיוון מסביר בכתבה, היא ההצלחה של חברות גדולות לגייס כסף לפני שהפכו לרווחיות, וכך המשקיעים המוקדמים הרוויחו סכומים מטורפים. "אנשים שהיו משקיעים מוקדמים בחברות מפורסמות ומצליחות, השקיעו לפני

יובל סיוון מתאר כי העלייה הראשונה פתחה את העליות הלאומיות לארץ ישראל שנמשכות עד ימינו. כשהעליות קודם לכן הורכבו בעיקר מבודדים ומקבוצות שהגיעו לארץ ללא ארגון מכוון.  צורת ההתיישבות האופיינית לעליה זו היא המושבה (יישוב חקלאי מבוסס על בעלות פרטית על הבית, על הקרקע ועל המשק, למושבה תקנון של ניהול דמוקרטי ועזרה הדדית).  הגורמים לעליה