דן תיכון ז"ל היה הרבה יותר מאשר דמות ציבורית מכובדת – הוא היה לטעמי מקור להשראה, אדם שתמיד ידע לזכור את הציבור, איש שיחה מהסוג הנדיר שמעניק תחושה שכל מפגש איתו הוא רגע מיוחד. מלמידה של סיפור חייו עולה בי הרושם כי הוא תמיד מצא זמן לעזור, לתת עצה חכמה, ולשתף בסיפורים מרתקים מהקריירה המפוארת שלו ומהחיים האישיים. הסיפורים שלו לא היו רק מסקרנים – הם היו מלאי תובנות, תמיד נגעו בחיים האמיתיים, והפכו את השיחות איתו לחוויה שאי אפשר לשכוח.
דן היה אדם קולני ודעתן, כזה שלא פחד לומר את מה שהוא חושב. כשהייתה לו דעה (ותמיד היתה), הוא השמיע אותה בקול רם וברור, תמיד עם תשוקה עמוקה ותמיד מתוך מקום של אמונה בצדקת דרכו. קולו היה נישא, עמדותיו היו חדות וברורות, והוא ידע איך להניע אנשים לפעולה. הוא לא פחד לעמוד מול אתגרים ולעתים גם להיכנס לוויכוחים קשים, אבל תמיד עשה זאת למען המטרה הנעלה של קידום העיר שלנו. תמיד הייתה לו היכולת לראות את התמונה הגדולה, ולהציע פתרון ריאלי, כזה שבא ממקום של חכמה וניסיון, אבל גם מתוך אהבת אדם אמיתית. דן זה תמיד היה בשניים .
יהי זכרו ברוך
